ובכן, מהי כוס הקפה שהכניסה אותנו להריון? יש בכך שתי אמירות:

1. השהייה בבית קפה יכולה להשפיע על תפישת המציאות שלנו, כך שאנחנו מתנהגים באופן לא אופייני לנו – כי "השגרה השתנתה"

2. כוס קפה – או המזון המוגש בבית קפה, יכול לטפח "בטן הריונית", או פשוט – בטן שמחזיקה יותר שומן, או גוף שמחזיק יותר שומן – כיוון שהקלוריות המתאפשרות כדרך ארוחה בבית קפה יכולות להיות רבות, מבלי שנדע זאת או נחשוב שכך הדבר (לא בכל מקרה, לא תמיד – אך זה אפשרי אם זה מתאפשר)

על כן, הכתבה שלפנינו תעסוק בשני דברים – קבלת החלטות לא רציונלית (הכנסת קלוריות בכמות לא רציונליות, מתוך חוסר מודעות לכך, בעוד שכוונת האמת שלנו היא דווקא להגיע לאיזון עם הדבר), יחד עם מידת הקלוריות הרלוונטית שניתן לצרוך במהלך ארוחה שגרתית בבית קפה, שכוללת חביתה, גבינות, סלט ולחם.

·       מיץ יכול להיות 100-150 קלוריות ואף יותר

·       חביתה מכמה ביצים שטוגנה בשמן (250 קלוריות ויותר).  ומי יודע באיזה שמן מדובר – שגם זה עניין, בייחוד אם מדובר בשמן קנולה, ואף חמניות.

·       לחם, ואף לחמניות (בכמות נהדרת) יכול להוסיף 300-400 קלוריות ואף יותר

·       רוטב לסלט (עם מרכיבי "הפתעה") יכול להיות גם 150 קלוריות ומעלה

·       גבינות – שיכולות להגיע לעוד כמה מאות קלוריות

·       תוספות שונות

·       קינוח

·       קפה שחור

·       ומה לא – בתיאבון.

אנחנו לא רומזים שיש עניין לעצור בצריכת הקלוריות – להפך, על אף תפקידם באיזון המטען האנרגטי בגוף האדם, אנחנו למעשה מאמינים שמקור הקלוריות עדיף ומשמעותי מכמותן. נעדיף בהרבה לצרוך כמות כפולה של קלוריות ממקור בריא, מאשר זה שאינו. אך זוהי רק דעתנו.

בכל אופן, האמור לעיל מציין שאפשר להגיע לכאלף קלוריות ואף יותר מכך, בארוחת בוקר נהדרת וסטנדרטית בבית קפה. על כן – מה קורה שם בעצם?

כפי שדסקסנו קודם – האווירה, שינוי האווירה, המקום – יכול לעודד אותנו להתייחס בסלחנות יתר למזונות שלא היינו מכניסים למערכת שלנו. כמו גם, עצם כך שאנחנו לא בהכרח יודעים ממה מורכב המזון שקיבלנו, אנחנו יכולים לעכל כמות לא ידועה של קלוריות.

·       ניתן לוותר על הלחם ועל הלחמניות

·       ניתן לוותר על המיץ (למרות שאנחנו גם אוהבים), ולשתות מים במקום – או לפחות מיץ סחוט, בלי תחליפים, תוספים וכיוצא בזה. קפה שחור/תה (שאינו ממותק) גם יכול לעבוד.

·       ביצה קשה במקום חביתה מטוגנת יכולה לחסוך את הטיגון בשמנים לא ידועים (או לבדוק באיזה שמן נעשה שימוש ואם זה מקובל).

·       אפשר לקחת את הרוטב לסלט בצד (אם בכלל לקחת אותו), ולהחליט כמה שמים.

·       לאכול בבית במקום בבית הקפה.

·       באם מכינים חביתה, אז אפשר לוותר על שמן הקנולה, החמניות והזית. שמן קוקוס לא מתפרק מרכיבי האומגה 3 שלו, בעת החימום כמו שמן זית, ואינו יוצר דלקתיות בגוף כמו שמן חמניות, ושמן קנולה – זה בכלל סיפור אגדות בפני עצמו. או זו לפחות דעתנו על הנושא, שייתכן שתוכח כשקרית כאשר ייצא המחקר הבא או כאשר נעדכן אותה בהמשך.

·       באם בוחרים בלחם – אז "בריא", או לפחות בלי גלוטן.

·       באם בוחרים בגבינה – אז בלי תוספת סוכר. יש כאלו שחושבים שגבינות רזות, כלומר באחוזי שומן נמוכים זה בריא יותר – אך זה רעיון שהיה נפוץ בעיקר בעתות מוקדמות יותר של תעשיית המזון, וזה גרם לכך שכדי "לפצות על היעדר הטעם", הוסיפו סוכר. נכון להיום, ולמיטב ידיעתנו – אחוזי שומן גבוהים מוסיפים עוד קלוריות לארוחה, ועם זאת – תורמים לתחושת השובע ולשלל רכיבים תזונתיים, שיכולים להיות רלוונטיים לתזונה.

·       ירקות חתוכים – כי למה לא. בעיקר עם שמן זית, וללא תוספות "מיותרות".

·       מקשיבים לאותות השובע: בעת שיוצא הגרעפס, הקיבה מסמלת שזה מספיק. לא משנה כמה ביסים נשארו. הדבר נכון גם כאשר "שילמנו כסף" על המזון, הקיבה שבעה כשהיא שבעה.

באופן כללי, באם בוחרים לאכול בבית קפה – בתיאבון ובשמחה, אלא שכלי מעצים הוא גם לדעת בכמה קלוריות מדובר ואם זה משהו שבאמת מסתנכרן עם רצון האמת שלנו. כך או כך – אפשר להתייחס לזה כצ'יט, ובמקרה זה – ייתכן שזה בכל מקרה מסונכרן עם מה שאנחנו רוצים באמת. בהצלחה, תודה על קריאתך.